ברבעון הראשון של 2020 נהרגו 8 בני אדם בתאונות עבודה באתרי בניה ו-12 בתאונות עבודה כלליות, לעומת 29 אשתקד, אבל יש עדיין כמה עובדות מטרידות:
•הירידה קשורה כנראה בפעילות איטית יותר של המשק עקב המשבר ולא בהכרח משקפת מצב משופר.
•כפי הנראה קיים קיפאון בכל הנוגע לרגולציה שמטרתה הקשחת הסנקציות על קבלנים שקיבלו צווי הפסקת עבודה, בשל חוסר היציבות הפוליטית.

מצב זה של מחדל מתמשך מול מענה חלקי מצד הרגולציה יוצר מקום נוח למגוון פעילויות מסוג של (Negotiated Regulation (Neg-Reg

אנו סבורים כי חברות הביטוח יכולות וצריכות לתרום בנושא זה, ע"י קביעת סטנדרטים גבוהים של בטיחות ושילובם במודלים השונים לתמחור פוליסות שנועדו לבטח עבודות קבלניות.

מה המבוטחים יוכלו להרוויח מכך?
מעבר לשיפור הבטיחות ושמירה על חיי אדם, מבוטח שמכיר בסיכון מראש ומציע דרכי פעולה לצורך צימצום הסיכון, יכול בד"כ להשיג פרמיה נמוכה יותר ותנאי ביטוח משופרים.
לכן, ההמלצה שלנו לכל השחקנים המעורבים:
חברות ביטוח כמו גם המבוטחים השונים – יזמים, קבלנים, קבלני משנה, יועצים, להגיע למעמד רכישת הביטוח עם הצעות קונקרטיות לצמצום הסיכון ובכך להשיג אתר בטוח יותר, וגם תנאי ביטוח טובים משופרים.

יתכן ויש בכוחות השוק להסדיר את הנושא ולשפר ולו במעט את התוצאות העגומות שאנו נחשפים אליהן בתדירות גבוהה מידי.

להתייעצות עם המומחים של אקורד קבוצת ביטוח השאירו פרטים מטה ליצירת קשר

המודל התפתח עם התפתחות החדשנות בתחומי הביטוח, וכיום נגזרות ממנו כמה אפשרויות, כאשר בישראל נפוצה בעיקר הראשונה:
PAYD- Pay As You Drive
PHYD- Pay How You Drive
MHYD- Manage How You Drive

המודל מייצר מצב של WIN-WIN
• עבור חברת הביטוח – מעודד נסועה בהיקפים נמוכים כמו גם הפחתת רמת הסיכון (התביעות), ומאפשר תמחור תחרותי לסגמנטים רווחיים יותר.
• עבור המבוטחים הזהירים – מאפשר פרמיה מופחתת ותנאי ביטוח משופרים.

למה זכה המודל בעדנה מחודשת בתקופת המשבר?
המודל הנפוץ בישראל מתייחס בעיקר לכמות הנסועה, כאמור (PAYD), ובכך למעשה יוצר פוטנציאל חיסכון מובהק עבור מבוטחים שהפחיתו בצורה משמעותית את נסיעתם בעקבות המשבר אך עדיין נזקקו לשימוש ברכב מעת לעת.

למה זה כל כך חשוב כיום?
מכיוון שהרגולציה המקומית לא נתנה עד כה פתרון הולם למצב זה, בו מבוטחים נדרשו לשלם פרמיה מלאה בתקופת הסגר, על אף הירידה בכמויות הנסועה.

איך לוקחים את המודל הקיים בישראל כמה צעדים קדימה?
למרכיב כמות הנסועה ניתן להוסיף גם מרכיב של איכות הנסועה וגם ניהול איכות הנסועה (PHYD ו-MHYD ).

עניין זה קריטי במיוחד ברכבים כבדים.
רכבי עבודה אשר נוסעים בכמויות גבוהות לא יכולים להנות ממודל PAYD הנפוץ כיום והדברים נכונים כמובן גם לרכבים פרטיים של עובדים חיוניים.

המודל הנפוץ בישראל מתייחס בעיקר לכמות הנסועה, ובכך למעשה יוצר פוטנציאל חיסכון מובהק עבור מבוטחים שהפחיתו בצורה משמעותית את נסיעתם בעקבות המשבר

פרויקט חדש של ק.ש. חתמים בינלאומיים מתמקד בדיוק בכך!
הפיילוט שלנו בשיתוף GreenRoad. לאחר שראינו תוצאות ראשוניות, אנו מאמינים כי ניתן לשפר את המודל ובכך להביא ערך מוסף משמעותי.

אתם מוזמנים להתייעץ איתנו בנושא.

בית משפט בצרפת, לדוגמא, קבע כי על חברת הביטוח AXA לשלם לבעל רשת מסעדות הפסדי הכנסה עקב הקורונה, שווי ערך לתקופה שנמשכה כחודשיים.

חברת AXA הודיעה שבכוונתה לערער, אך מאידך הודתה שבחלק מהפוליסות ששווקו על ידה כן נכלל כיסוי לאבדן רווחים מסוג כזה. מדובר על כ-200 פוליסות לגביהן AXA מודה כי יש כיסוי והיא בתהליכי פיצוי בגינן.

מהן ההשלכות הצפויות של פסיקה מסוג זה?

• סביר להניח כי מבוטחים נוספים יפנו לחברות הביטוח ו/או לבתי המשפט כדי שדין זה יחול גם לגביהן.

• יש להבחין בין מצב בו הדיון נסוב על אופן הניסוח של הפוליסה (אם כלל או לא כלל כיסוי כזה), לבין מצב בו הדיון מתמקד ברכישה (כיסוי ספציפי שהוצע בתהליך המכירה ובפועל נרכש או לא נרכש). ברור שבסיטואציה הראשונה (והנפוצה יותר), פסיקה המחייבת את חברות הביטוח לשלם, עשויה ליצור השלכות רוחב משמעותיות יותר.

• בדיון המשפטי יש לצפות כי יופעלו גם שיקולים שאינם בהכרח משפטיים ובעיקר השיקול הכלכלי לפיו חברות הביטוח עלולות לקרוס אם יוטל עליהן חיוב כזה (ויתכן שהגורם הנכון לפיצוי הוא דווקא המדינה עצמה.

• יכולה להיות גם השפעה בינלאומית – בתי משפט עוקבים אחר משפט משווה ופעמים רבות מושפעים מכך.

מומלץ לכל חברה שהשביתה את פעילותה בתקופת הסגר לבדוק אם הפוליסות שלה כוללות כיסוי כזה.

להתייעצות עם המומחים של אקורד קבוצת ביטוח השאירו פרטים מטה ליצירת קשר

• האם הביטוח מכסה מקרה ביטוח שאירע לעובד בעת עבודתו מהבית?
  – כן, אם האירוע נגרם תוך כדי ועקב עבודתו.
• האם הביטוח מכסה מקרה ביטוח שאירע לעובד בעת הפסקה קצרה שלקח בעת עבודתו מהבית? 
  – כן, אם האירוע נגרם תוך כדי תוך כדי ועקב עבודתו ובקשר למילוי פעולות וצרכים במסגרת העבודה.
• האם הביטוח מכסה מקרה ביטוח שאירע בעת פעילות גיבוש חברתית/ ספורטיבית שבוצעה בזום בעת עבודה מהבית?
  – כן, בתנאי שהאירוע הוכר ע"י המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה.
• האם הביטוח מכסה מקרה ביטוח שאירע לעובד שעובד מהבית בעת שהיה זמנית בחו"ל? 
  – כן, אך בכפוף לדין ושיפוט ישראלי.
• מתי יש לדווח לחברת הביטוח על קרות מקרה ביטוח בעת עבודה מהבית?
  – תוך זמן סביר בסמוך לאחר קרות המקרה, ללא תלות בשאלה אם הוגשה תביעה או לא.

* כל האמור מתבסס על תנאי פוליסות סטנדרטיות לעסקים גדולים וכן כפוף לתנאי הפוליסה הספציפית. 
* לכל עסק, מומלץ תמיד להתייעץ באיש מקצוע על מנת לוודא שהכיסוי תואם את הצרכים הספציפיים של העסק.

איך
על ידי קביעת אמצעים להקלת סיכון, אפקטיביים, ברורים, ישימים ויעילים.
כמו כן, על ידי השתתפות במימון אמצעים כאלו, גם -ובעיקר – אם הם חדשניים ויעילים יותר.

ולמה
בשל כמה סיבות:

1. שיפור התוצאות העסקיות – תמיכה במאבק זה יביא לצמצום עלויות התביעות בהן נושאות חברות הביטוח, דבר שיביא לשיפור.
2. יתרון תחרותי במחיר – ככל שחברות הביטוח יתמכו במאבק זה ויצליחו להקטין את הסיכון, הן יוכלו לגבותפרמיות זולות יותר, וכך לזכות ביתרון תחרותי.
3. חדשנות ומתן ערך מוסף ללקוח בשוק התחרותי – חברות שישכילו לתת ליווי מקצועי בהקשר זה, ייתנו מוצרביטוחי רחב יותר, ש"עובד" עבור המבוטח כל הזמן, ולא רק בעת נזק.
4. תמיכה במטרה חברתית – דבר חשוב כשלעצמו ובפרט לחברות גדולות ועתירות יחסי ציבור אוהדי מטרותמסוג זה.

מאת עו"ד ליטל ענבר

ביום חמישי שעבר, ה-21 במאי 2020, ישראל מצאה את עצמה תחת מתקפת סייבר רחבת היקף. במערך הסייבר הלאומי התקבלו דיווחים רבים לפיהם אתרי אינטרנט הושחתו וכן התמלאו בתכנים ומסרים אנטי-ישראליים, כאשר לפי ההערכות מדובר היה בהתארגנות לקראת יום ירושלים האיראני שחל ביום שישי (22 במאי). על פי הדיווחים בכלי התקשורת, התקיפה הישירה הייתה כנגד שרתי Upress וכתוצאה מתקיפה זו נפגעו אתרי האינטרנט (הישראליים בעיקר) שאוחסנו בחוות השרתים של Upress.

למרות אי הנעימות שנגרמה לבעלי האתרים, דובר בשיטת תקיפה פשוטה יחסית, שברוב המקרים לא גרמה נזק משמעותי למאגרי הנתונים עצמם ותוקנה תוך פרק זמן קצר יחסית, אך כמובן שבנסיבות אחרות יכול היה להיגרם נזק מורכב הרבה יותר.

ואולם, כאן המקום לציין, כי סביב משבר הקורונה וריבוי העבודה מרחוק מול מערכות מחשוב מאובטחות פחות מהרגיל, עלתה המודעות לסיכוני הסייבר האפשריים ולחשיבות הקיימת בעריכת ביטוחי סייבר שעשויים לתת מענה לנזקים מסוג זה. לכן, המתקפה מיום חמישי למעשה "התפרצה לדלתם הפתוחה" של סוכני הביטוח, שרבים מהם התריעו בפני לקוחותיהם, שוב, על הצורך בעריכת ביטוח סייבר. אלא שבדיקה מעמיקה של תנאי פוליסות הביטוח המקובלות בשוק הישראלי מעלה, כי אירוע מסוג זה לא בהכרח מכוסה. 

בהקשר זה, "האותיות הקטנות" בביטוחי הסייבר משמעותיות אף יותר מהרגיל. מצד אחד,  מדובר בפוליסות חדשות יחסית (רובן אושרו על ידי הפיקוח על הביטוח משנת 2016 והלאה), ואין מספיק ניסיון ופסיקה פרשנית אשר יוכלו לסייע במקרים גבוליים בהם תתעורר שאלת כיסוי ביטוחי; מצד אחר, הניסוחים הקיימים (על אף היותם חדשים יחסית כאמור), אינם מותאמים לעולם הטכנולוגי הדינמי אשר מייצר סיכונים חדשים כל הזמן, שלא בהכרח נלקחו בחשבון בעת כתיבת הפוליסות ותהליך אישורן.

כמה מילות רקע על ניסוח פוליסות סייבר: בדרך כלל, באופן בסיסי, פוליסה לביטוח סיכוני סייבר כוללת שני סוגי כיסויים:

כיסוי צד א' – מתייחס לנזקים שנגרמו לעסק עצמו כתוצאה מאירוע סייבר (כגון אובדן הכנסה, עלויות שחזור נתונים וכד').

כיסוי צד ג' – מתייחס לתביעות שעלולות להיות מוגשות כנגד העסק בגין נזקים שנגרמו לצדדים שלישיים עקב אירוע סייבר במערכות המחשב של העסק (כגון חדירה לנתונים פרטיים של לקוחות וכד'). 

מעיון בפוליסות השונות, ניתן לראות כי קיימים הבדלים בניסוח, בין כיסוי לכיסוי (במסגרת אותה פוליסה), בין פוליסה לפוליסה (לעיתים גם אם נערכו באותה חברה), וכמובן בין חברת ביטוח אחת לאחרת. 

כדי להדגים את נושא השונות בניסוח ואת הבעייתיות שיכולה להתעורר ככל שמשווים את תנאי הפוליסות השונות ביחס לאותו אירוע הסייבר כנגד Upress, נסביר את המורכבות לכאורה שהייתה באירוע זה ואת סוגיית הכיסוי הביטוחי. במקרה זה, כאמור, אירוע הסייבר אירע אצל Upress (להלן: ספק השירות), וכתוצאה מכך, ניזוקו עסקים שאחסנו את אתרי האינטרנט שלהם בשרתי Upress (להלן: העסקים המבוטחים). לכן, אירוע הסייבר התרחש אצל ספק השירות ולא באופן ישיר אצל העסקים המבוטחים.

בהקשר זה, סקירת הפוליסות השונות מעלה כי בחלק מהמקרים ישנם תנאים או הסתייגויות אשר עשויים ליצור קושי בכיסוי הביטוחי. ניתן שלוש דוגמאות לכך:

דוגמה ראשונה: הסתייגות במקרים בהם אירוע הסייבר אירע אצל ספק שירות – בנספח הרחבה לביטוח אירוע סייבר של אחת מחברות הביטוח, בכיסוי אובדן הכנסה עסקית, נוספה הסתייגות בהגדרת הכיסוי המתייחסת למקרים בהם אירוע הסייבר אירע במערכות המחשוב של ספק שירות (להבדיל ממערכות המחשוב של העסקים המבוטחים).בהתאם לנוסח של אותו נספח, הכיסוי במקרה כזה הינו בתנאי שהאירוע אצל ספק השירות "היה יכול להיות מכוסה בפוליסה זו אילו ספק השירותים הנ"ל היה המבוטח, באותם התנאים…". משמע, במקרים בהם חל חריג כלשהו ביחס לספק השירות (להבדיל מהעסקים המבוטחים), הדבר עשוי לשלול כיסוי ביטוחי מאותם העסקים המבוטחים בפוליסה שלהם, וזאת גם במקרים בהם לכאורה העסקים המבוטחים כלל לא היו מודעים לתחולתו של אותו חריג בנסיבות האמורות. לדוגמה: מצב בו ייווכח כי אותו אירוע אצל ספק השירות ניתן לשיוך לתקלת אבטחה כלשהי שאירעה אצל ספק השירות טרם האירוע, או מצב בו יתברר כי האירוע אצל ספק השירות בוצע תוך שיתוף פעולה של אחד מנושאי המשרה של ספק השירות. בשתי הדוגמאות, עשוי להישלל הכיסוי הביטוחי, בנסיבות אשר כלל לא היו בשליטה ו/או בידיעה של העסקים המבוטחים. יצוין כי הסתייגות דומה לא קיימת ברוב הפוליסות האחרות הקיימות בשוק.

דוגמה שנייה: חריג אספקת שירותי אינטרנט או שירותי אירוח – בפוליסה לביטוח אירועי סייבר של חברה אחרת קיים חריג המתייחס לנזקים הקשורים במישרין או בעקיפין בין היתר ל"אספקת שירותי אינטרנט או שירותי אירוח, או שירותי ענן, או אספקת שירותי טכנולוגית מידע…". אמנם על פניו, סביר להניח כי כוונת המשורר הייתה שלא לבטח עסקים שעוסקים בשירות זה, ואולם הנוסח הקיים בעייתי ולכאורה עשוי לשלול כיסוי במקרה הנדון. גם כאן, יצוין כי נוסח חריג כזה (או דומה), על פי רוב לא קיים בפוליסות האחרות.

דוגמה שלישית: חריג ספק שירות – בפוליסה לכיסוי סיכוני סייבר של חברה נוספת קיים חריג לספק שירות ציבורי אך לא רק. החריג כאמור מתייחס לנזקים הקשורים במישרין ל"אי אספקת שירות על ידי ספק שירות אינטרנט, ספק תקשורת או כל ספק שירות ציבורי אחר". הבעייתיות נובעת משניים: ראשית, הכותרת לכאורה מתייחסת לספק שירות ציבורי, אולם בגוף החריג זה לא לגמרי ברור ולכאורה עשויים להיכלל גם ספקי שירות פרטיים; שנית, הייתה מתעוררת בעיה ברורה ככל שאירוע כזה או דומה היה מתרחש אצל ספק שירות ציבורי. לכן, על פי נוסח זה, צפויה בעיית כיסוי כאשר מקור הנזק הוא ספק שירות ובפרט ככל שהיה נחשב כאחד הגורמים שהוחרגו כאמור, וזאת גם במידה שהנזק בפועל היה אצל העסקים המבוטחים (כפי שאירע במקרה הנדון). יצוין גם לגבי דוגמא זו, כי נוסח חריג כזה (או דומה), על פי רוב לא קיים בפוליסות האחרות.

מה ניתן ללמוד מסקירה זו? קיימת חשיבות לבחינת תנאי הכיסוי ולדרישת תנאים רחבים, אשר יאפשרו כיסוי ביטוחי במגוון רחב יותר של מקרים, שכן הניסיון מלמד כי בעולם תביעות הביטוח למילה הכתובה קיים כוח רב ומכריע. והואיל וקיימת שונות בתנאים, מומלץ לבחון נושא זה מבעוד מועד ולהסתייע במומחים שיבדקו את הפוליסה ותנאי הכיסוי, כדי להבטיח כיסוי רחב ככל הניתן שיוכל לתת מענה למגוון של נזקים. זאת ועוד, לאור התקדמות העולם הטכנולוגי באופן מהיר הרבה יותר מהעולם הביטוחי או המשפטי, ראוי כי בדיקה זו תבוצע מעת לעת כדי לבצע התאמות בזמן אמת על פי הצורך.

הכותבת היא משנה למנכ"ל ומנהלת תחום התביעות והציות בקבוצת אקורד, מומחית לאנליזה ואסטרטגיה בתחום של תביעות ביטוח.

• תביעה ייצוגית נגד יפאורה בין סימון בקבוקי משקה "לשימוש עד" במקום "עדיף להשתמש לפני" – בית במשפט העליון אישר את הגשת התביעה!
• תביעה ייצוגית נגד נטו מלינדה בגין שיווק מוצרי בשר שנשחטו בפרגוואי שלא בהתאם לסטנדרטים ישראליים – בית המשפט המחוזי דחה את התביעה לאחר 3 שנות התנהלות!
• ודוגמא מהתקופה האחרונה – תביעה ייצוגית שהוגשה כנגד גרייס ליין יבוא והפצה וכנגד חברת ג'מוקה, המייבאות ומשווקות מוצרי אורז שונים אשר צויין עליהם "אורז מובחר", "איכות מובטחת" וכיו"ב וזאת בניגוד לתקןלכאורה – תביעה שהוגשה לאחרונה וטרם נידונה.

בכל אותן תביעות (ובעוד רבות אחרות) נטען בין היתר לפגיעה באוטונומיה של הפרט.
ומה שמשותף לכל התביעות האלו: בכולן העוולה לא יצרה נזק גוף כלשהו.
ומעבר לבעיית הכמות – יש גם בעיית עלות: תביעות ייצוגיות הן תביעות יקרות, הן בשל התמשכותן (בד"כ כמהשנים של דיונים משפטיים) והן בשל הצורך להמשיך ולתחזק יחסי ציבור ומוניטין שלעיתים נפגעים עוד טרם ההכרעה בהליך. ומעל הכל – ייחודו של הליך התביעה הייצוגית: תביעה שמאגדת נזק קטן יחסית של קבוצה גדולה בד"כ ולכן הסכום המצרפי גבוה.

ככה שנרכשה פוליסה עם הרחבה לכיסוי הטרדה מינית – הכיסוי יחול רק בהתקיים שני תנאים:
התנאי הראשון – שהמעסיק הקפיד לנטוק בכל הצעדים שעל מעסיק לנקוט מכוח החוק למניעת הטרדה מינית.
במילים אחרות – מעסיק שלא מילא אחר הוראות החוק, לא יוכל להינות מכיסוי ביטוחי, גם אם רכב פוליסה עם כיסוי או הרבה לעניין זה.
התנאי השני – שהמבוטח לא הורשא ואף פעם לא הגיע להסכם פשרה עם צד התביעה.

התנאים הנ"ל נקבעו במסגרת חוזר שהוצא ע"י הפיקוח על הביטוח. נושא זה, הוא בין הנושאים הבודדים בהם הפיקוח מורה שלא לתת כיסוי ביטוחי בנסיבות מסויימות (כאשר בד"כ, הוראות הפיקוח מגבילות את אופן ניסוח החריגים, ולא את אופן ניסוח הכיסויים).
מעסיקים שיקפידו על מילוי הוראות החוק, לא רק שיצרו סביבת עבודה נכונה ובריאה יותר, אלא גם יוכלו לקבל כיסוי ביטוחי במקרה של תביעה, בהתאם למגבלות הפוליסה והרגולציה.

הגלובליזציה  של שוק הביטוח מול השוק הישראלי פועלת כבר שנים רבות: חברות ביטוח ישראליות רוכשות ביטוחי משנה באירופה אך לא רק, חברות מסחריות גדולות רוכשות את הביטוחים שלהן בשוק הלונדוני, מבטחי משנה מקימים משרדי אינטרסים בישראל ועוד.

ננסה הפעם לתת נקודת מבט חדשנית על הברוקרים הגלובלים ועל היבטים שבאים לידי ביטוי כיום יותר מבעבר, עקב כניסת שחקנים חדשים לשוק, כמו גם הרחבת היכולות מול ביקושים שהשוק הישראלי מתקשה לספק. ברוקר גלובלי הינו למעשה סוכנות ביטוח רב לאומית שפועלת במספר מישורים כדי להעניק שירותי ביטוח ומוצרי ביטוח לחברות עם פעילות בינלאומיות, לצרכי ביטוח מורכבים, לתחומי התמחות מסוימים ועוד. 

מפת הברוקרים הגדולים בעולם היא מאוד דינאמית בשל עסקאות מיזוג ורכישות וכן בשל התרחבות תמידית למדינות ו/או תחומים נוספים, מה שמשפיע על הפעילות באופן שוטף.  בשנה האחרונה, קבוצת אקורד משמשת כנציגות הישראלית של Gallagher, שהינו בין הברוקרים הגדולים בעולם ופעיל בכ-150 מדינות. מתוך כך נחשפתי באופן אישי לפעילות המרתקת של ברוקר בסדר גודל ענק ולאפשרויות הרבות שפעילות זו מביאה איתה אל תוך השוק הישראלי. 

כיצד פועל ברוקר גלובלי והיכן באים לידי ביטוי יתרונותיו?

א. ריכוז המידע עבור הלקוח הן ברמה הבינלאומית והן ברמה המקומית – חברות בינלאומיות הפרוסות על מספר מדינות מתקשרות עם ברוקר גלובלי בדרך כלל במיקום של הנהלת החברה. חברה גלובלית כמו אינטל מתקשרת עם ברוקר גלובלי סמוך למשרדי ההנהלה בקליפורניה. את מרבית הביטוחים רוכשת החברה במשרדי הברוקר הסמוכים להנהלת החברה.  אבל בכל מדינה בה יפעל הלקוח הגלובלי, יווצר קשר מקומי בין משרדי / מפעלי הלקוח הגלובלי והמשרדים של הברוקר הגלובלי. בדרך זו ייהנה הלקוח משירות מקצועי שמתאים את הפתרונות המקומיים לצרכים המקומיים כמו גם לדרישות הרגולציה המשתנות ממדינה למדינה. בנוסף ינהל הברוקר את כל מערך הביטוח עבור הלקוח במערכת מידע שקופה שבה יוכל הלקוח לדעת בכל נקודת זמן את מצב הכיסויים הביטוחיים, העלויות שלו והאם הוא עומד בדרישות החוק המקומיות. זהו מנגנון חשוב מאוד עבור לקוחות גלובליים. רמת המורכבות של הצרכים הביטוחיים, השונות בין המדינות, דרישות החוק, מנגנוני התיווך השונים –  כל אלה מייצרים מצב שיכולת השליטה של חברה בינלאומית יכולה להיות רק באמצעות שירות גלובלי. 

ב. מתן פתרונות לביטוחים מורכבים/ רחבי היקף – ניקח לדוגמה הקמה של מערכת רכבות קלות בעיר מסוימת. לברוקרים הגדולים יש ניסיון רב, כיוון שהם מטפלים בפרויקטים כאלה בכל העולם. לכן, כאשר מוקמת רכבת קלה בתל אביב למשל, החברה פונה באמצעות יועצי הביטוח שלה לברוקרים הרלוונטיים בעלי הניסיון בתחום כזה. הברוקרים הגדולים ליוו הקמה של מאות מערכות רכבת חדשות והם מביאים עימם אלפי שנות ניסיון בפרויקטים כאלה, כמו גם יתרון גודל מול המבטחים הרלוונטיים. הם מכירים את השווקים, מי מהמבטחים מעוניין בתיק כזה ומי לא, מתי התזמון של עליית מחירים בשווקים,  התכווצות והתרחבות של שווקים ועוד. זהו ערך מוסף עצום ללקוחות גדולים ולאו דווקא רק בתחום הרכבות: הקמת שדות תעופה, תחנות כוח, מתקני אנרגיה ירוקה, הקמת ערים, מפעלי התפלה ועוד. 

ג. ביטוחי סיכונים מיוחדים – בגלל רוחב והיקף הפעילות, הברוקרים חשופים לצרכים ופתרונות מיוחדים שאינם נמצאים בשגרת הפעילות הרגילה של חברות מסחריות. לדוגמה, ביטוח של חוות דגים חדשניות שמוקמות על פני קרקע ולא במעמקי הים, או למשל ביטוח של הובלת מטענים חריגים במטוסי תעופה אזרחית לאור מצב הקורונה והדוגמאות הן רבות. בזכות הניסיון הרב, הפריסה הגדולה, הפניות הרבות של לקוחות פוטנציאלים נוצרת כאן פרקטיקה שמסייעת ללקוחות לפתרון צרכים מורכבים. 

ד. ביטוחי משנה לחברות ביטוח מקומיות – כאמור בגלל החשיפה הגדולה והעבודה עם מבטחים וסינדיקטים רבים, הברוקרים מביאים ידע ורב ונגישות לביטוחי משנה, כך שאם חברת ביטוח ישראלית או אחרת נדרשת לביטוח משנה עבור פעילות פקולטטיבית אבל גם חוזית, הברוקרים הללו מנוסים בהבאת פתרונות גם למבטחים מקומיים, ובכך ניתן לפתור לעיתים צורך בביטוח מקומי כאשר השווקים המסורתיים המעניקים ביטוחי משנה לחברות הביטוח, אינם פעילים בתחומים מסוימים. 

ציינתי לעיל 4 תחומים עיקריים בהם לברוקרים יש יתרונות ופתרונות מקצועיים לטובת צרכי הביטוח. חשוב לזכור שיש לברוקרים יכולות בתחומים רבים נוספים. 

ככל שהזמן עובר והגלובליזציה חובקת חלקים גדולים ורבים בפעילות שלנו, כך מתפתח שוק הביטוח הגלובלי והוא עתיד לגדול עוד יותר. בנוסף, ככל שמגמת הרגולציה הישראלי הינה "לשטח" את הביטוחים בעיקר לחברות קטנות ובינונית (SMB) וליישר קו מבחינת הדרישות הרגולטוריות, לעיתים קיים קושי למצוא בשוק הישראלי מענה הולם לביטוח עבור חברות גדולות יותר, או עם פעילות מורכבת יותר.

Gallagher הוקמה בארצות הברית ב-1927 כסוכנות ביטוח משפחתית.  מחזור ההכנסות שלה מתקרב ל-7 מיליארד דולר. Gallagher מעסיקה מעל 32,000 עובדים ב – 710 משרדים וסניפים על פני 150 מדינות בעולם. 

Gallagher פועלת בארבעה מגזרי פעילות עיקריים: תיווך בביטוח בין לקוחות למבטחים; ניהול זכויות עובדים – השפה הרחבה בעולם להתעסקות בתנאי ההעסקה של עובדים; ניהול סיכונים לחברות וניהול תביעות. 

נכתב ע״י ירון דוויק, מנכ״ל אקורד קבוצת ביטוח.

ההחלטה נחשבת תקדימית הואיל ואברהמוב לא חתם על הדוחות הכספיים, ואף לא היה בצוות שערך את הדוחות הכספיים. עד להחלטה זו, הושתו עונשים מנהליים רק על אלו שחתמו או שהיו שותפים בפועל.

חשוב לציין כי על פי החוק, חל איסור לתת שיפוי או כיסוי ביטוחי בהליכי אכיפה מנהלית, אולם כן ניתן לתת כיסוי בגין ההוצאות המשפטיות הנלוות, בתנאים מסויימים ובכפוף לחוק.

לאור החלטה זו, המרחיבה את התחולה ועשויה להשית הוצאות משפטיות משמעותיות יותר, הן על החברה והן על הדירקטורים ונושאי המשרה – מומלץ לוודא כי קיים ביטוח בהיקף רחב ככל הניתן אשר ייתן מענה הולם.