בסוף שנת 2019 פורסמו נתונים מדאיגים ביחס לעליה במספר ההרוגים בתאונות עבודה –בשנה זו, נרשמו אירועי תאונות בהם דווח על  86 הרוגים, 56% מתוכם בענפי הבניה.מטבע הדברים, רשויות החוק צריכות לעסוק בנושא ולקדם הליכים שיתמכו בשיפור הבטיחות והאכיפה, דבר שיביאלצמצום התאונות.בהעדר הליכי רגולציה אפקטיביים כרגע, חברות הביטוח יכולות וצריכות ליטול חלק במאבק זה. איך❓על ידי קביעת אמצעים להקלת סיכון, אפקטיביים, ברורים, ישימים ויעילים.כמו כן, על ידי השתתפות במימון אמצעים כאלו, גם -ובעיקר – אם הם חדשניים ויעילים יותר. ולמה❓בשל כמה סיבות: שיפור התוצאות העסקיות – תמיכה במאבק זה יביא לצמצום עלויות התביעות בהן נושאות חברות הביטוח, דבר שיביא לשיפור. יתרון תחרותי במחיר – ככל שחברות הביטוח יתמכו במאבק זה ויצליחו להקטין את הסיכון, הן יוכלו לגבותפרמיות זולות יותר, וכך לזכות ביתרון תחרותי. חדשנות ומתן ערך מוסף ללקוח בשוק התחרותי – חברות שישכילו לתת ליווי מקצועי בהקשר זה, ייתנו מוצרביטוחי רחב יותר, ש"עובד" עבור המבוטח כל הזמן, ולא רק בעת נזק. תמיכה במטרה חברתית – דבר חשוב כשלעצמו ובפרט לחברות גדולות ועתירות יחסי ציבור אוהדי מטרותמסוג זה.

תקיפת סייבר אצל ספק שירות בראי פוליסות הסייבר הישראליות וחשיבותן של "האותיות הקטנות" בביטוח מאת עו"ד ליטל ענבר ביום חמישי שעבר, ה-21 במאי 2020, ישראל מצאה את עצמה תחת מתקפת סייבר רחבת היקף. במערך הסייבר הלאומי התקבלו דיווחים רבים לפיהם אתרי אינטרנט הושחתו וכן התמלאו בתכנים ומסרים אנטי-ישראליים, כאשר לפי ההערכות מדובר היה בהתארגנות לקראת יום

סיכון זה הוא Game Changer בכמה מובנים ובעיקר – הוא יכול לזמן לחברות (בעיקר חברות שעוסקות במוצרי צריכה ובשירותים B2C) תביעות ייצוגיות ענקיות, בשל עילות קטנות ולעיתים כמעט בלתי מורגשות.במאמר זה, נפרט את משמעות הסיכון, העבר והווה שלו, וכן נתייחס לשאלה למה חשוב להבין אותו ולנהל אותו. קצת היסטוריה: סיכון פגיעה באוטונומיה של הפרט הוכר לראשונה בסוף שנת 2011, בפסק דין של ביהמ"ש העליון בפרשת הסיליקון בחלב של תנובה. בפסק הדין נקבע כי העובדה שתנובה הסתירה את קיומו של הסיליקון ברכיבי החלב, עוררה תחושה של גועל בקרב הצרכנים. בית המשפט ניתח (על פני כ- 80 עמודים), האם תחושה של גועל כשלעצמה (ללא נזק פיזי) מקימה עילת תביעה, ולבסוף הגיע להחלטה שכן. עילה זו נקראה פגיעה באוטונומיה של הפרט, מכיוון שיש בה פגיעה ביכולת האוטונומית של כל פרט לקבל החלטות על בסיס מידע אמיתי ושלם שעומד לרשותו.ומהעבר להווה: מאז פסק הדין בעניין תנובה, עברו הרבה מים בנהר. תביעות ייצוגיות על בסיס עילה זו מוגשות כמעט על בסיס יומי והסיבה העיקרית לכך היא הקלות (הכמעט בלתי נסבלת) והעובדה שכמעט כל תביעה צרכנית, יכולה להתאים לטיעון זה. בנוסף, נראה שגבולות הגזרה שהותוו בפסק דין תנובה, נמתחו בצורה משמעותית וכיום כמעט כל מקרה נכנס בשער זה.הנה כמה דוגמאות מהשנה האחרונה: תביעה ייצוגית נגד יפאורה בין סימון בקבוקי משקה "לשימוש עד" במקום "עדיף להשתמש לפני" – בית במשפט העליון אישר את הגשת התביעה! תביעה ייצוגית נגד נטו מלינדה בגין שיווק מוצרי בשר שנשחטו בפרגוואי שלא בהתאם לסטנדרטים ישראליים – בית המשפט המחוזי דחה את התביעה לאחר 3 שנות התנהלות! ודוגמא מהתקופה האחרונה – תביעה ייצוגית שהוגשה כנגד גרייס ליין יבוא והפצה וכנגד חברת ג'מוקה, המייבאות ומשווקות מוצרי אורז שונים אשר צויין עליהם "אורז מובחר", "איכות מובטחת" וכיו"ב וזאת בניגוד לתקןלכאורה – תביעה שהוגשה לאחרונה וטרם נידונה. בכל אותן תביעות (ובעוד רבות אחרות) נטען בין היתר לפגיעה באוטונומיה של הפרט.ומה שמשותף לכל התביעות האלו: בכולן העוולה לא יצרה נזק גוף כלשהו.ומעבר לבעיית הכמות – יש גם בעיית עלות: תביעות ייצוגיות הן תביעות יקרות, הן בשל התמשכותן (בד"כ כמהשנים של דיונים משפטיים) והן בשל הצורך להמשיך ולתחזק יחסי ציבור ומוניטין שלעיתים נפגעים עוד טרם ההכרעה בהליך. ומעל הכל – ייחודו של הליך התביעה הייצוגית: תביעה שמאגדת נזק קטן יחסית של קבוצה גדולה בד"כ ולכן הסכום המצרפי גבוה.

מפת הברוקרים הגדולים בעולם היא מאוד דינאמית בשל עסקאות מיזוג ורכישות ולאור התרחבות תמידית למדינות או תחומים נוספים | כצד פועל ברוקר גלובלי וכיצד באים לידי ביטוי יתרונותיו?

לפני מספר חודשים, התקבלה החלטת ועדת האכיפה המנהלית ברשות לני"ע לפיה אושר ההסדר בין הרשות לבין בוריס אברהמוב, שכיהן כראש מחלקת בקרה תקציבית בחברת א. דורי. במסגרת ההסדר, אברהמוב הודה בכך שמסר פרטים מטעים לצורך הדוחות הכספיים של החברה (כתוצאה מכך פורסמו דוחות שגויים), ומנגד הושת עליו קנס בסך 200 אלף ש"ח וכן הוטל עליו

בתקופה האחרונה, היינו עדים לאסונות כבדים, אבדנים של רכוש רב וחיי אדם – בעקבות הגשמים העזים והצפות.  במקרים בהם קיים ביטוח תקף, הביטוח אמור לתת מענה טוב לנזקים השונים שנגרמו. במאמר זה, נתייחס ספציפית לאנשים פרטיים או עסקים, שלא ערכו ביטוח, או שספגו נזקים שאינם מכוסיםבמסגרת הביטוח. כאן המקום לציין, כי כחלק מהשירותים שאנו מספקים ללקוחותנו – נכלל גם יעוץ וטיפול בנזקים שאינם ברי ביטוח, אשר נלווים לתחום הביטוח והתביעות המטופלות.  דוגמאות לנזקים שאינם מכוסים בביטוח:  השתתפות עצמית בה נשא המבוטח. רכוש ספציפי שעשוי להיות מוחרג כגון כסף מזומן, תכשיטים, יצירות אומנות וכו' מעבר לגבולות האחריותבפוליסה. אבדן ימי עבודה.  ועוד ועוד. אז איך ניתן לתבוע נזקים כאשר אין ביטוח, או נזקים שאינם מכוסים ❓ ניתן לתבוע את גורמי הנזק. כלומר, אם ניתן לאתר גורמים שקיימת להם אחריות לאותם נזקים – ניתן להגישכנגדם תביעת אחריות. מי עשוי להיות אחראי לנזקי ההצפות❓ ישנם מספר גורמים שעשויים להיחשב אחראים, העיקריים הם: הרשויות המקומיות. גורמים שתיכננו את האיזורים/ המבנים ללא ניקוז מתאים (כגון: אדריכלים, מהנדסים). גורמים שביצעו את הבניה או עבודות שונות או שפיקחו עליה (קבלנים, מפקחים למיניהם).

עם התפשטות נגיף הקורונה ברחבי העולם, חלה עלייה משמעותית במספר מתקפות הסייבר המכוונות כלפי עסקים שהגנת הסייבר איננה כרגע בראש מעייניהם וכן כלפי ציבור העובדים מהבית. ההתקפות כוללות בין היתר –  1.מתקפות דיוג המנצלות את התפרצות הנגיף 2.קמפיינים של מידע כוזב וחדשות מזויפות ברשתות החברתיות 3. מתקפות כופר ודרישת תשלום בגין נעילת מערכות 4. ריגול

בעלי עסקים הנערכים לעבודה במתכונת חירום, נדרשים בשלב הראשון לבחון את אותם סגמנטים המהווים את ליבת הארגון, כדי להבטיח המשכיות בסיסית לפחות בתחילת התהליך. באופן הדרגתי, יש להמשיך לבחון את כל המאפיינים התפעוליים של העסק, כדי לאפשר קיום מלא ותקין גם בהמשך. הנה כמה טיפים לגבי הטיפול הנכון במערך הביטוח בעת הזו: מומלץ להמשיך לרכוש

שילוב ביטוח עם מערכות טכנולוגיות לצמצום תאונות דרכים תקציר מאמר שכתבה עו"ד ליטל ענבר, יחד עם לירון כהן ינאי – מנהלת השיווק ו-Customer  Engagement בחברת GreenRoad, המציעה פתרונות טכנולוגיים לצמצום סיכון ושיפור התנהגות נהיגה: תעשיית הרכב ותעשיית הביטוח – אלו שתי תעשיות מסורתיות שלאורך השנים שינו רק במעט את תפיסותיהן ואת המודלים העסקיים שלהן. למרות זאת, בשנים האחרונות